החלטה בתיק רע"פ 1179/05

           כנגד המבקש הוגש, ביום 29.7.99, לבית-משפט השלום בנצרת כתב אישום, המייחס לו עבירות של תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות, הכשלת שוטר והעלבת עובד ציבור.

           לפי עובדות כתב האישום, ביום 26.7.99 תקף המבקש שני שוטרים בעת מילוי תפקידם, לאחר שהתבקש על-ידם להזדהות בעת שעבד במתקן לשטיפת כלי רכב בתחנת דלק. המבקש סרב להזדהות ולעג לשוטרים באומרו: "אין לכם עוד שוטרים מהתחנה להביא לפה". השוטרים הודיעו למבקש, כי הוא מעוכב בשל סירובו להזדהות, וביקשו ממנו להתלוות אליהם לרכב המשטרתי, אולם הלה סרב והחל להשתולל. משניסה אחד השוטרים להובילו לניידת, תקף אותו המבקש בכך שהיכה בו באגרופו, ואף בעט בשוטר השני. בעת הנסיעה בניידת, שב המבקש ותקף את אחד השוטרים, ובהמשך קילל אותו: "בן זונה, כוס אמק".

           בית-משפט השלום בנצרת הרשיע את המבקש - על-פי הודאתו - בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום וגזר עליו את העונשים דלקמן: מאסר בפועל לתקופה של שישה חודשים; הפעלת מאסר על תנאי בן שבעה חודשים בחופף לעונש המאסר; תשעה חודשי מאסר על תנאי לתקופה של 3 שנים, לבל יעבור עבירת אלימות או אחת העבירות בהן הורשע; וכן קנס בסכום של 2,000 ש"ח, או 30 ימי מאסר תמורתו.  

           בגזר-דינו ציין בית-משפט השלום, כי לא מצא מקום לשקול את ריצוי עונש המאסר בעבודות שירות. כמו-כן, ציין בית-משפט השלום את עברו הפלילי המכביד של המבקש, הכולל שמונה הרשעות קודמות בעבירות רכוש, אלימות כלפי שוטרים, איומים, התחזות, סמים ושיבוש מהלכי משפט.

           על גזר-הדין של בית-משפט השלום הגיש המבקש ערעור לבית-המשפט המחוזי בנצרת. בערעורו, מיקד המבקש את טענותיו בחלוף הזמן ובשינוי במצבו האישי והמשפחתי. לטענתו, מאז האירוע מושא בקשה זו, אשר התרחש בשנת 1999, הוא שינה את דרכיו ולא היה מעורב בכל מעשה פלילי, נישא והקים משפחה.

           בית-המשפט המחוזי בנצרת (כבוד השופטים י' כהן, א' אברהם ו-ג' (דה-ליאו) לוי) דחה את הערעור וציין, כי נוכח העובדה שבעת ביצוע העבירות תלוי היה מאסר על תנאי בר הפעלה כנגד המבקש, הקלה בעונשו פירושה אי הטלת כל עונש מאסר בגין העבירה אותה הוא עבר. אשר לטענת המבקש בנוגע לחלוף הזמן, ציין בית-המשפט המחוזי, כי המבקש עצמו גרם לדחייה הארוכה במשפטו, משום שלא התייצב בפני שירות המבחן ואף לא בפני בית-המשפט במשך תקופה ארוכה.

           מכאן בקשת רשות הערעור שבפני, בגדרה שב המבקש על טענותיו כפי שהעלה בפני בית-המשפט המחוזי. עיקר טענת המבקש הוא, כי העונש שהוטל עליו הינו חמור מדי בהתחשב בעובדה, שחלף זמן רב מאז ביצוע העבירה ובנסיבותיו האישיות, במיוחד בשל כך, שמאז ביצוע העבירה הוא נישא והקים משפחה. לטעמו, חלוף הזמן והשינוי המהותי בחייו מהווים "טעם מיוחד", המצדיק את הארכת התנאי, תחת הפעלתו בנוסף להטלת מאסר בפועל. כמו-כן, טוען המבקש, כי מאז ביצוע העבירה לא היה מעורב בכל מעשה פלילי, וכתוצאה ממעצר הבית בו היה נתון ומההליך המשפטי שהתנהל נגדו, הוא ירד מנכסיו, העסק שהיה בבעלותו נסגר וכיום הוא משלם את חובותיו.

           מנגד, תומכת המשיבה (להלן: המדינה) בפסק-דינו של בית-המשפט המחוזי ומבקשת לדחות את בקשת רשות הערעור. לטענתה, העונש שהוטל על המבקש הינו עונש ראוי, המשקף את הגינוי החברתי למעשיו ואת צרכי ההרתעה בעבירות מן הסוג בהן הורשע. עוד מוסיפה וטוענת המדינה, כי אין מדובר בעונש חמור לאור הקביעה, כי תקופת המאסר תרוצה בחופף למאסר על תנאי שהופעל, כך שבסך-הכל על המבקש לרצות עונש מאסר של שבעה חודשים.

           החלטתי לדחות את הבקשה.

           עניינו של המבקש נדון בפני שתי ערכאות, שנתנו דעתן על עובדות הפרשה ועל טענותיו של המבקש, ואין מקום לבדיקה נוספת בערכאה שלישית. הכלל הוא, כי הרשות לערער ניתנה במשורה באותם מקרים המעוררים שאלה בעלת חשיבות כללית, החורגת מעניינם הפרטיקולארי של בעלי-הדין. במקרה דנן, הבקשה אינה מעוררת כל שאלה משפטית עקרונית החורגת מעניינם הספציפי של הצדדים לה והמבקש לא הצביע על עילה, המצדיקה דיון בגלגול שלישי (ראו ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ, פ"ד לו (3) 123). 

           אשר לחומרת העונש, כידוע, אין בחומרת העונש כשלעצמה כדי ליתן רשות ערעור בפני בית-משפט זה, אלא בהתקיים נסיבות חריגות של סטייה ניכרת ממדיניות הענישה (ראו רע"פ 7201/97 דב בשירי נ' מדינת ישראל, תק-על 97 (4), 17). במקרה שלפני, נוכח העובדה שמדובר בעבירות בריונות כנגד אנשי משטרה וכן לאור עברו הפלילי של המבקש הכולל שמונה הרשעות קודמות, הכוללות עבירות רכוש, אלימות כלפי שוטרים, איומים, התחזות לאחר, עבירות סמים וכן שיבוש מהלכי משפט, כשההרשעה האחרונה הינה משנת 2003 ואף לאור העובדה, כי אין בעניינו כל נסיבות מיוחדות, לא מצאתי הצדקה להתערב בפסק-דינו של בית-המשפט המחוזי. בנסיבות המקרה דנן, לא מתקיימות אותן הנסיבות, אשר יש בהן כדי להקים רשות ערעור בפני ערכאה שלישית בעניינו של המבקש.  

           מטעמים אלה, דינה של בקשת רשות הערעור להידחות.

           המבקש יתייצב ביום 27.3.05, לא יאוחר מהשעה 11:00, בבית-משפט השלום בנצרת לשם תחילת ריצוי עונשו.

           החלטתי מיום 3.2.05 - בעניין הבקשה לעיכוב ביצוע גזר-הדין - מבוטלת.

           ניתנה היום, י"ח באדר א' תשס"ה (27.2.05).

                                                                                       ש ו פ ט           

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.    התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: